מבוא

מבוא

שאלת חקר: כיצד המזרחים מוצגים בסדרות הישראליות?

דילמה: ייצוג הולם למזרחים מול רייטינג

רקע כללי על נושא העבודה

ייצוג המזרחים כיום מציג דעות קדומות לגביהם ומציג אותם כפרימיטיבים, עתיקים, חסרי השכלה, תרבות ואנשים עממיים.

כמו כן קיימת אפליה עדתית כלפיהם במגוון תחומי החיים. לדוגמא: אין הרבה מגישי טלוויזיה ממוצא מזרחי ועד היום לא כיהן ראש ממשלה מזרחי.

מזרחים הם אנשים אשר הגיעו ממדינות המזרח, בעיקר מדינות ארצות ערב כגון: מרוקו, לוב, פרס, טורקיה ועוד. ועל כל אחת מן העדות הללו קיימות סטיגמות. לדוגמא: מרוקאים- עצבנים, תימנים- קמצנים, כורדים- עקשנים ועוד.

ייצוג מזרחים בתקשורת

את הסטיגמות המזרחיות ניתן לראות בתקשורת הישראלית לאורך כל שנות המדינה מימי סלאח שבתי ועד היום בסדרות כמו עספור, זגורי אימפריה ועוד…

בסדרות אלו המזרחים מיוצגים כאנשים עממיים, אנשי פריפריה חסרי השכלה, ואפילו כעבריינים כמו בסדרה "הבורר".

לדוגמא בסדרה "זגורי אימפריה" רואים משפחה שחייה בבאר שבע, מרובת ילדים, כשהאם היא עקרת בית והאבא הוא מוכר פלאפל. כמו כן רואים את כל טקסי האמונות הטפלות, ואפילו כשהבן אביאל יצא לצבא להיות קצין הוא התבייש במשפחתו ושינה את השם משפחה מזגורי לשם משפחה אשכנזי (גור).

הצגת הדילמה על שני ערכיה הסותרים

הסוגיה העומדת על הפרק בדילמה זו היא האם להשתמש בייצוג המזרחים למטרות רייטינג למרות כל ההשפעות שהם משפיעים על הצופה בהן ועל החברה כולה או לתת להם ייצוג שוויוני והולם ולתת עוד גיוון
בהצגת הדמויות המזרחיות. רייטינג: מדרוג. הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. ככל שהרייטינג גבוה יותר מספר הצופים גדול יותר. הטלוויזיה המסחרית זקוקה לנתוני הרייטינג כדי לתמחר את הפרסומות שהיא משדרת. ככל שלתוכנית יש רייטינג גבוה יותר ניתן לדרוש תמורת זמן הפרסום בה סכומים גבוהים יותר.

רלוונטיות הדילמה
דילמה זו רלוונטית כיום משום שהסדרות הישראליות משפיעות על הצופה ומעצימות בהן את הסטיגמות אשר
הן מציגות.
בחרתי בדילמה זו מכיוון שמעניין אותי מדוע חברות הפרסום והמדיה משתמשות כל כך הרבה
בייצוג המזרחיים בטלוויזיה, בפרסום בקליפים, בסדרות הטלוויזיה ועוד...

קליפ: יצירה טלוויזיונית (לעיתים קולנועית) קצרה, שיש לה פסקול מוזיקלי (עם או ללא מילים), ונלווה לה רצף
דימויים
חזותיים. קליפ הוא למעשה ז'אנר בפני עצמו שמשפיע על ז'אנרים אחרים (פרסומות, סרטים וכו') ומושפע מהם. כיום
ניתן לראות כיצד משתמשים בשפה הוויזואלית של הקליפ בכל מקום, אפילו בחדשות. קיים גבול דק בין קליפ מוזיקלי
לפרסומת טלוויזיה המבוססת על מוזיקה. גם פרומו הוא סוג של קליפ, אשר דוחס תוכן לפרק זמן מינימלי למטרות
מסחריות. הפרומו כולל קטעי סצנות, הגדרה של רוח התוכנית שמקדמים, סוג המוזיקה שמלווה את הפרומו, וכן צילום
ועריכה מהירים שמתאימים את עצמם לתוכן הפרומו.

למרות שלייצוג זה יש השפעות רעות לרוב על החברה והם מלאים בסטריאוטיפים ומיתוסים וגורמים לחברה להתייחס למזרחים כאל אנשים צעקניים, אלימים, עצבניים ופחות משכילים מהאשכנזים. סטריאוטיפ: מקור המילה סטריאוטיפ בשילוב המילים סטריוס, שפירושו מוצק, וטיפוס, שפירושו חותם. הסטריאוטיפ

הוא סוג מיוחד של מושג חברתי. הוא מראה איך קבוצת בני אדם נתפסת בעיני קבוצה אחרת. הכוונה היא לסוגים שונים

של קבוצות: עדתיות (רוסים, מרוקאים) מגדריות (נשים, גברים), אמונה (דתיים, חילונים), מראה (בלונדיניות...) וכו'.

זוהי הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל החברים באותה קבוצה. ההכללה

יכולה להיות חיובית או שלילית.

מיתוס: סיפור בעל כוונה ומסר משמעותי, הנוגע לעצם הקיום האנושי. הוא מבטא רעיונות ואמונות פילוסופיים, דתיים
ומוסריים, אידיאולוגיה או השקפת עולם חברתית. למיתוס יש עוצמה רגשית, יש בו גרעין של מציאות והוא נתפס בקבוצה
תרבותית מסוימת ובתקופה מסוימת כמייצג אמת שאין עליה עוררין.
המשמעות האידיאולוגית של הסימן, המבוטאת באמצעות הקונוטציה. המיתוס הוא מערך סמוי של כללים, מוסכמות
וקודים שבאמצעותם המשמעויות הספציפיות נעשות אוניברסליות. מיתוס הוא ביטוי לערכים תרבותיים מרכזיים המהווים
בסיס לתפיסות עולם כוללות.

דילמה זו לדעתי חשובה למחקר כדי שנוכל להבין טוב יותר את סיבותיהם לשימוש בייצוג המזרחים בתקשורת הישראלית, וכיצד זה משפיע על החברה בנושא החברתי ובחוסר השוויון בחברה הישראלית. ייצוג: דימוי המבקש לשקף או לשחזר בטקסט דבר-מה מן העולם האמיתי. הייצוג הוא תמיד תוצר של יוצרי הטקסט ומתווך על ידי המדיום שבו הוא מועבר. על כן, הייצוג הוא מטיבו פשטני ומוגבל לעומת המציאות. תוצרי התקשורת הם נדבך חשוב בעולם הסימבולי, יחד עם תוצרי עולם הספרות, לדוגמה. בעולם הסימבולי משתקף העולם הריאלי, אך הוא תמיד רק ייצוג מסוים של המציאות ולא המציאות עצמה. כדי לשקף את המציאות משתמשת התקשורת בסמלים – סימנים מילוליים, חזותיים וקוליים – ויוצרי הטקסט, המפיקים, בוחרים באילו סמלים להשתמש, כיצד להשתמש בהם, ובאיזה מדיום. סוגיית הייצוג עולה גם בעניין ייצוגן המצומצם של קבוצות מוחלשות בחברה, וההקשר השלילי שייצוגן מזוהה עמו. מכאן ברור כי תהליך הבחירה הנתון בידי גופי התקשורת הוא תהליך פוליטי שבכוחו להשפיע על דעת הקהל ועל ציבורים שלמים. כבכל תוצר של המדיה, גם תהליך זה כרוך בהבניה חברתית של המציאות.

בדילמה זו קיימת התנגשות בין הייצוג ההולם והשוויוני למזרחים בסדרות הישראליות לבית
מטרות הרייטינג של הגורמים השונים מכיוון שהייצוג הסטריאוטיפי עוזר להעלאת הרייטינג.

לי אישית חשוב לחקור את הדילמה הזאת כי אני רואה כבן נוער ממוצא מזרחי איך החברה
מתייחסת למזרחים, הרבה חושבים שהם ערסים ואני מאמין כי לתקשורת יש חלק לא מבוטל
בכך שלא מתייחסים למזרחים בתקשורת בצורה אובייקטיבית ויש להוביל אקטיביזם חברתי
במטרה לשנות את הקונוטציות השליליות כלפי המזרחים ולשנות את ההבניות החברתיות כלפי
המזרחים במטרה ליצור חברה רב תרבותית.

אובייקטיביות: אי הבעת עמדה, נייטרליות, דיווח עובדתי נטול רגשות. הבחנה ברורה בין עובדה לדעה, סיפוק
מידע מהימן.

אקטיביזם חברתי: פעילות חברתית אשר במסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה
שמטרתה לחולל שינוי בחברה. 

קונוטציה: המשמעות הנוספת, הנלווית, שניתן להסיק ממה שרואים או קוראים. האסוציאציה, הפרשנות. הקונוטציה היא
ברמה גבוהה יותר של הפרשנות ושל המשמעות. היא תלוית הקשר, תרבות, חברה, גיל, מגדר, וכל מה שקשור
לנמען.

הבניה חברתית: הבניה חברתית היא התהליך שבו מעוצבת המציאות על ידי אינטראקציה של חברים בתרבות או בחברה
מסוימת. בבסיס המושג נמצאת ההבנה שמה שנתפס כמציאות מוצקה הוא תולדה של דפוסי התנהגות ואינטראקציות
חברתיות. דוגמאות מובנות מאליהן של אובייקטים הנוצרים בהבניה חברתית הן משחק, שפה, תארים אקדמיים, כסף,
ועוד. המונח משמש גם לציון מושגים ששאלת היותם מובנים חברתית שנויה במחלוקת, כמו לאום, מעמד, מגדר, דת,
ועוד...

רב-תרבותיות: מושג המציין דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות ויצירת מכנה משותף עם תרבויות אחרות ועם בני
אדם מתרבויות אחרות. חברה המדגישה את השונות בין הפרטים המרכיבים אותה אף מחזקת את יסודותיה. גישה זו אינה
מטשטשת את ההבדלים בין הזהויות השונות בחברה, אלא להפך: מדגישה את הריבוי כמרכיב יסודי ומעצים של החברה.
הגישה הרב-תרבותית מתנגדת לתפיסה של היררכיה תרבותית, כלומר תרבות "עליונה ומועדפת" לעומת תרבות "נחותה",

אלא מעדיפה מטיבה תרבות מגוונת שאינה אחידה.

הצגת מכלול העבודה באופן תמציתי

אני בעבודתי עומד להתעסק בדרכי הצגת המזרחים בתקשורת ובאיזה סטיגמות ודעות קדומות התקשורת משתמשת בהצגת המזרחים בתכניהם.

דרכי חקר:

בעבודתי אני עומד לשלב ניתוח תוכן וויזואלי כגון:

ניתוח קטעים בעלי ייצוג מזרחים. אני עומד לנתח סדרות ישראליות אשר מכילות מידע לגבי ייצוג המזרחים בחברה ובתקשורת. אני עומד לחקור דברים כגון: סטיגמות, לבוש, שפה  נמוכה/גבוהה והתנהגות.

מדרך מחקר זו ארצה להסיק כיצד המזרחים מיוצגים בסדרות אלה.

בעבודתי עולה כי המזרחים בסדרות הישראליות מוצגים באופן סטיגמטי וכי הם לא בעלי ייצוג רב גוני ואף די אחיד.

"ישראל גזענית; בממשלה, בתקשורת, בפרקליטות ובכלכלה - הרוב אשכנזים"

בנובמבר הקרוב יסגור אמנון לוי 30 שנה בתחום העיתונות, ויש נושא אחד, שעל אף מוצאו המזרחי הוא מעולם לא עסק בו - האפליה העדתית והפערים החברתיים בישראל. "התכחשתי, אף פעם לא התייחסתי לעצמי כמזרחי", הוא מודה. אבל בחודשים האחרונים, לקראת עליית הסדרה "השד העדתי" הערב בערוץ 10, הוא מצא את עצמו נובר עמוק בתוך המספרים שמאחורי הקיפוח העדתי בישראל.

כתבה זו מדברת על ההבדלים בין המזרחים לאשכנזים במגוון תחומים כגון: פוליטיקה,
תקשורת, בפרקליטות ובכלכלה.

הכתבה שבחרתי מתקשרת לנושא זה בכך שהיא מדברת על הגזענות כלפי המזרחים במגוון
תחומי החיים ועל האפלייה כלפיהם. כמו כן בכתבה זו איש התקשורת אמנון לוי מספר על כך
שהוא למשך שנים היה צריך להתכחש לשורשיו המזרחיים כדי להמשיך להתקדם בתחום
התקשורת והטלוויזיה.

הייצוג המזרחי החדש: מעין אצבע בעין | תום מהגר

מזה עשרות שנים הייצוג של מזרחים על מסך הטלוויזיה בסרטים, סדרות ופרסומות, מתאפיין בלעג והשפלה בוטים. דוגמאות מובהקות לכך ראינו לאחרונה בפרסומת של חברת הדיור "אמונה", שבה מזרחים מתפרצים לסלון של משפחה אשכנזית ומפריעים לה בצורה גסה, ובסרטון "הערסים" של נאור ציון, שבו מזרחים משולים לחיות בשמורת טבע.

כתבה זו אומרת שכדאי לשים לב לשינוי מעניין: בסדרות ופרסומות להלן, מזרחים/ות
נושאים/ות בשורה חדשה, אנטי-תזה לאליטה אשכנזית שנמצאת בסימני דעיכה. אך למרות זו
גם ייצוג זה לא חף מבעיות.

מחירים: 

כובע חברות השידור והפרסום-

הפסד: החברות הללו נחשפות לביקורת על ייצוג המזרחים שהם משדרות לציבור. בעקבות
הייצוג הפרימיטיבי על המזרחים יותר ויותר צופים כועסים על החברות המפרסמות.
הבקבוק השבור של "זגורי אימפריה"

האופציה האפרורית של האשכנזיות | רחל גץ-סלומון בפרק הראשון של סדרת התוכניות "הפנים האמיתיות של השד העדתי" משוחח יוצר הסדרה אמנון לוי עם פרופ' יהודה שנהב. השניים יושבים בבית-קפה בשינקין ומשוחחים על השד העדתי. שנהב ממליץ לאמנון לוי, המעוניין לרדת לעומקו של הבקבוק ולברר את מקורות השד, שייצא מתל-אביב.

בכתבה זו רואים ביקורת כלפי התוכן העדתי המוצג בסדרה זגורי אימפריה.

רווח: ייצוג זה תורם לרייטינג ולהכנסות. לדוגמא בין הסדרות המצליחות ביותר של
חברת "HOT" נמצאות הסדרות עספור, הבורר וזגורי אימפריה. המשותף לסדרות אלו הוא
שהן משתמשות בייצוג שלילי לגבי המזרחים. רייטינג עספור בכתבה זו ניתן לראות כי לסדרה
"עספור" יש נתוני רייטינג גבוהים מאוד וזוהי סדרה אשר מציגה את המזרחים כעממיים ועניים.

עספור מסכמת עונה עם נתוני רייטינג מרשימים - וואלה! ברנז'ה

מעל ל-50 אחוז מכלל מנויי HOT צפו בסדרת הדרמה. באייפון ובאייפד הזמינו למעלה מחצי מיליון איש את הפרקים העונה השנייה של "עספור" רשמה מעל חמישה מיליון הזמנות ב HOT V.O.D. על פי נתוני החברה, ממוצע הצפייה המצטברת לפרק (המשלב את צופי HOT3, HOT VOD ) עומד על 53.6% מכלל מנויי HOT.

כובע אזרחים מזרחים-

הפסד: הייצוג שהם מקבלים גורם לסטיגמות שליליות לגביהם, גזענות ומנחיל דעות קדומות
עליהם. לדוגמא- הסדרות על המזרחים כיום מלאות בסטיגמות כמו בזגורי אימפריה, עספור
ועוד.. הם מוצגים כפרימיטיבים, עתיקים ולא משכילים. זגורי אימפריה בכתבה זו רואים איך
מוצגים המזרחים בסדרה זגורי אימפריה כפרימיטיבים חסרי כבוד ועל הנזק שזה עושה

לתדמית המזרחים.

"זגורי אימפריה": גורמת נזק למזרחים

כל הכבוד למאור זגורי, יוצר "זגורי אימפריה". חיפש כותרות, רצה פרובוקציה, ביקש לקדם את העונה השנייה של הסדרה - ומה יותר מתאים (ונאלח) ממשפחה מרוקאית שלא עומדת בצפירה ביום השואה? עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet ביקורות טלוויזיה נוספות: "יירד הלילה": זוועות השואה בעיניים בריטיות מקום בצמרת: אומרים שהיה פה סבבה, אבל זה לא תפס "בנות": לאן את הולכת, האנה?

רווח: ייצוג זה חושף את המזרחים לחברה רחבה ולפעמים משמש לטובתם. הסדרות על
המזרחים בעלות רייטינג גבוה וזה חושף את העדות האלו לאוכלוסיה רחבה יותר.

כתבה זגורי אימפריה בכתבה זו רואים כיצד סדרה זו מציגה את המזרחים לאוכלוסייה רחבה.

זגורי אימפריה 2: מופרעת, סטריאוטיפית, מצוינת

נהוג לדבר על זגורי אימפריה במונחים של גזענות וסטריאוטיפים עדתיים. כן, יש כאן משפחה מרוקאית, באר שבעית, רוויית תככים, סודות, אמונות תפלות ופרימיטיביות למכביר, ברמה כמעט בדיונית. כן, אפשר להבין למה ואיך היא הצליחה להרגיז כל כך הרבה אנשים בעונתה הראשונה.

כובע הקהל (לא מזרחים)- 

 הפסד: זה מכניס לצופים סטיגמות לגבי המזרחים ויכול לפגוע בחלקם. בעקבות ייצוג זה קיימת

תפיסה פרימיטיבית כלפי המזרחים. כתבה על מזרחים בכתבה זו הכתב מדבר על כך
שהטלוויזיה גורמת למזרחים להיראות כערסים ומציגה אותם לרעה.

בטלוויזיה חושבים שכולנו ערסים

אני לא יודע איך מתנהגת משפחתו התימניה של אסי עזר, אבל כמעט בטוח שהם לא מתנהגים כמו המשפחה של גיבור "להיות איתה", הסדרה שאותה יצר ושנופלת לכל הסטריאוטיפים המזרחיים הנדושים והמביכים: צעקנים וולגריים שצופים כמו רובוטים חסרי אינטליגנציה בפרסומת פורנוגרפית בכיכובה של דוגמנית אשכנזייה, ועובדים כולם יחדיו בעסק משפחתי קטן - מכולת שכונתית.

רווח: זה יותר מצחיק, תורם בסוף יום להפגת מתחים ויותר גורם לעניין. הפרסומים בעלי ייצוג
מזרחים הם בעלי רייטינג גבוה וזה מראה כי הקהל אוהב אותם וצופה בזה.

הבורר בכתבה זו רואים כי הצופה הישראלי אוהב את סדרות הפשע, ובטלוויזיה הישראלית
בסדרה הבורר מראים משפחת פשע ממוצא מזרחי וזה גורם לסטיגמות כלפיהם ומראה את
אהבת הקהל לזה.

סקס, סמים ואקדחים: הצופה הישראלי רוצה לראות אלימות בטלוויזיה

פרבר אמריקאי שקט. גינות נעימות וירוקות. חנות כלבו עם פעמון מצלצל בכניסה. דיינר רגוע. לפעמים זה כל מה שצריך בטלוויזיה האמריקאית כדי להכניס לסיפור קצת אלימות. למעשה, נדמה שהשילוב בין סצנות קשות של דם והתעללות לבין אווירה סטואית ושלווה, הוא זה שמושך אליו עוד ועוד צופים. אבל האמריקאים לא לבד.