מתודולוגיית החקר
קטע 3
בעבודתי אני אתמקד בניתוח קטעים מסדרות כגון: הבורר, עספור, זגורי אימפריה ושנות השמונים, ולהתעמק בדרכים בהם הם מציגות את המזרחים בעזרת השאלות הבאות:
הדילמה שבחרתי לחקור היא: כיצד הייצוג המזרחי מתבטא בתקשורת הישראלי.
ייצוג המזרחים כיום מציג דעות קדומות לגביהם ומציג אותם כפרימיטיבים, עתיקים, חסרי השכלה, תרבות ואנשים עממיים.
כמו כן קיימת אפליה עדתית כלפיהם במגוון תחומי החיים. לדוגמא: אין הרבה מגישי טלוויזיה ממוצא מזרחי ועד היום לא כיהן ראש ממשלה מזרחי.
מזרחים הם אנשים אשר הגיעו ממדינות המזרח, בעיקר מדינות ארצות ערב כגון: מרוקו, לוב, פרס, טורקיה ועוד. ועל כל אחת מן העדות הללו קיימות סטיגמות. לדוגמא: מרוקאים- עצבנים, תימנים- קמצנים, כורדים- עקשנים ועוד.
ייצוג מזרחים בתקשורת
את הסטיגמות המזרחיות ניתן לראות בתקשורת הישראלית לאורך כל שנות המדינה מימי סלאח שבתי ועד היום בסדרות כמו עספור, זגורי אימפריה ועוד…
בסדרות אלו המזרחים מיוצגים כאנשים עממיים, אנשי פריפריה חסרי השכלה, ואפילו כעבריינים כמו בסדרה "הבורר".
לדוגמא בסדרה "זגורי אימפריה" רואים משפחה שחייה בבאר שבע, מרובת ילדים, כשהאם היא עקרת בית והאבא הוא מוכר פלאפל. כמו כן רואים את כל טקסי האמונות הטפלות, ואפילו כשהבן אביאל יצא לצבא להיות קצין הוא התבייש במשפחתו ושינה את השם משפחה מזגורי לשם משפחה אשכנזי (גור).
אני בעבודתי עומד להתעסק בדרכי הצגת המזרחים בתקשורת ובאיזה סטיגמות ודעות קדומות התקשורת משתמשת בהצגת המזרחים בתכניהם.
דרכי חקר:
בעבודתי אני עומד לשלב ניתוח תוכן וויזואלי כגון:
ניתוח קטעים בעלי ייצוג מזרחים. אני עומד לנתח סדרות ישראליות אשר מכילות מידע לגבי ייצוג המזרחים בחברה ובתקשורת. אני עומד לחקור דברים כגון: סטיגמות, לבוש, שפה נמוכה/גבוהה והתנהגות.
מדרך מחקר זו ארצה להסיק כיצד המזרחים מיוצגים בסדרות אלה.
קטעי סדרות:
עספור:
קטע 2קטע 3
זגורי אימפריה:
הבורר:
כמו כן אני עומד לנתח תוכן כתוב כגון:
בדיקת נתונים לגבי קיפוח המזרחים. אני עומד לבדוק נתונים ממקורות מידע - מאמרים וטקסטים לגבי הפערים בין המזרחים לאשכנזים בכל תחומי החיים והאם לייצוג המזרחי יש השפעה על הפערים.
מאמרים:
בעבודתי אני אתמקד בניתוח קטעים מסדרות כגון: הבורר, עספור, זגורי אימפריה ושנות השמונים, ולהתעמק בדרכים בהם הם מציגות את המזרחים בעזרת השאלות הבאות:
מה הדמויות לובשות?
באיזה שפה הם משתמשים?
מהי סביבת החיים שלהם?
האם הן מכילות סטיגמות ואילו סטיגמות הן מכילות?
כיצד הדמויות מתנהגות?
ביצוע החקר
ניתוח סדרות:
הבורר
בקטע זה מהסדרה "הבורר" רואים את אבי הטחול בנו של הבורר ברוך אסולין מאיים על הרופא של אביו - כאשר הרופא שאל אותו על תרומת איברי אביו, אבי ענה לו "התרומה היחידה שתהיה פה זה התרומה של האברים שלך". כשהרופא הלך אבי לקח את התמונה של בני משפחתו ואמר לו באיום "משפחה יפה". רואים גם את דודו של אבי מדבר בשפה זולה ואומר לאחיינו "יא תחת" וכאשר הרופא יצא הוא גנב ממנו תרופות.
התנהגות: בקטע זה מציגים את המזרחים כעבריינים אלימים שמדברים בשפה זולה - "יא תחת", "מה אתה תופס עלי תחת?".
לבוש פשוט של דודו ואבי לבוש עם ז'קט עור ותכשיטים כמו מאפיונר.
טון דיבור תוקפני מאיים של אבי.
שפת דיבור זולה ומשלב לשוני נמוך מאוד.
רופא - אשכנזי, שוחר שלום, שפת דיבור גבוהה ומפוחד ולא רוצה מהומות.
בקטע זה רואים את "יגאל הנאצי" דופק בדלת חזק בבית של עבריינים רוסים, כשהוא נכנס הוא מחשמל אחד מהם בשוקר ואומר לאחותם להכין לו קפה. לאחר מכן הוא אומר להם "בוקר טוב רוסיה" ואומר להם "כשאני מסתכל עליכם אני רואה שני קוקסינלים" הוא מאשים אותם בבגידה ששיתפו פעולה עם עבריין אחר ואומר לאחד מהם שפעם הוא היה רוסי עם אשכים. לאחר מכן הוא לוקח להם תכסף מהשולחן בבית וכשאחד מהם אומר לו שזה כסף שלהם הוא עונה לו "סתום תפה חתיכת בורשט מסריח" וכמו כן הוא משתמש נגדם בדעות קדומות על כך שהוא היה כמו אבא בשבילם ושאין משפחות רוסיות עם אבא וכולם זה רק אמא וסבתא. לבסוף הוא לוקח להם מעיל פרווה מהבית ואומר לבחורה לפתוח לו את הדלת.
בקטע זה רואים את אושרית מביאה כוס תה ליגאל הנאצי וכשדופקים בדלת הוא שולח אותה לפתוח את הדלת והאומר לה "כשתחזרי תעברי ליידי אני מת להשים לך איזה ביס קטן בטוסיק" והוא מוסיף "יש מישהו שמפנק את האישה שלו יותר ממני?" . כשהיא הולכת לפתוח את הדלת הוא אומר לה שתיזהר שלא יבואו לירות בה, היא פותחת ולא רואה אף אחד ואז כששוב יש צלצול בפעמון היא מפחדת לפתוח, הוא דורך את האקדח וכשהיא אומרת לו שהיא מפחדת הוא עונה לה "מה את מעדיפה שיהרגו אותי במקומך?" ושולח אותה לחדר שלה כמו ילדה קטנה.
בקטע זה יגאל הנאצי מוצג כעבריין אשר מזלזל בבת זוגו וכוחני אליה, הוא שולח אותה לעשות את המטלות כשהוא יושב בחלוק בשולחן וכשהיא מסרבת לפתוח את הדלת הוא שולח אותה לחדר כאילו היא ילדה שהוא מחליט עליה.
זגורי אימפריה
בקטע זה מהסדרה "זגורי אימפריה" רואים את אביר יושב עם סבתא שלו אלגריה, סבתו מוצאת אצלו וודקה, כאשר היא מצאה את זה היא שאלה אותו: "בן כמה אתה?", הוא שיקר וענה לה: "18", היא ידעה שהוא משקר, היא לא התעצבנה אך היא לקחה לו את הוודקה לעצמה ואמרה לו: "אני אשמור לי את הוודקה לעצמי, אבל אני ואתה נטלפן לכל המשפחה שלהם ותגיד להם לבוא".
בקטע זה מוצגים המזרחים כמדורדרים מכיוון שרואים נער מתחת גיל 18 שותה וודקה לבד, ואת הסבתא לא מתעצבנת ושותה לו את הוודקה.
הסבתא הזקנה כאן דתייה בעלת כיסוי ראש ומוזגת "כסבתא מזרחית" טיפוסית.
בקטע זה רואים את אביר ואביאל הולכים בשכונה בבאר שבע, אביר הולך עם כדור בחולצה וחולצה של הפועל באר שבע. כשהם נפגשים אביאל אומר לאביר: "תגיד למה שלא תשחק כדורסל זה ספורט הרבה יותר אינטיליגנטי" בזמן השאלה אביר יורק לרצפה. ואז אביאל מקלל אותו "יא וואחש יא מגעיל" ואז אביאל אומר לו שכשהוא היה בגילו הוא שיחק כדורסל ואביר עונה לו "אחרי ההשתלת זין שעשו לך לא מתחשק לך לעבור לספורט של גברים כמו ג'ודו נגיד" (אקסית של אביאל הייתה בג'ודו). ואז אביאל מתעצבן ואומר לו "לך ילד חרא לך" ושואל אותו איפה הוא הולך לשחק ואביר עונה לו "בציצים של חבוד" (אקסית של אביאל).
בקטע זה המזרחים מוצגים כאנשים עממיים, בעלי משלב לשוני נמוך ומזלזלים אחד בשני ובנשים.
בקטע זה רואים את משפחת זגורי סביב שולחן אוכל שופע, ואת האמא מגישה להם אוכל אל השולחן. בשולחן הם מדברים על הפועל באר שבע ושמגיע להם לקחת אליפות אחרי 40 שנה של "מנחוס". אביר מבטיח לא לקלל שנה אם הפועל לוקחת אליפות, המשפחה צוחקת עליו ואומרים כי הוא לא ישרוד שעה. הוא אומר שהוא כן יצליח ובנות המשפחה אומרות בציניות שהם ירוצו ערומות במגרש אם הוא מצליח. אביר בא להתערב איתן, יורק על היד ואומר "מי מתערבת איתי?" מירי אחותו הגדולה ירקה על היד גם ולחצה איתו יד ולבסוף ניקתה באח שלה את הרוק"
בקטע זה מוצגת המשפחה המזרחית האוטנטית עם השולחן אוכל השופע, והרבה ילדים יחדיו והאם מביאה לכולם אוכל לשולחן.
עספור
בקטע זה מהסדרה "עספור" רואים בהתחלה את מוטי ניוטון וקצר מאפרים מן המרפסת על האורח מלמטה בבית המלון. במקרה האורח זה איציק, חבר שהם לא ראו שנים, והוא כאשר לא ראה אותם התחיל לקלל: "הלו? כושיליראבק מה קורה פה?". כאשר הם ראו אחד את השני הם רצו במסדרונות בית המלון וכאשר הם ראו את איציק הם אמרו אחד לשני "יא בן זונה" בהתרגשות. כאשר מוטי פגש אותו הוא הוריד לו בוקס לפנים, ואמר לו "יא בן זונה" ואז הם הם התחבקו ושמחו.
שפה זולה, קללות וצעקות.
הצעקות במסדרונות שעושים בלאגן ללא בושה, רועשים ולא מתחשבים בסביבה.
עממיים - חולצה פשוטה, כיפה, חיבוק כמו ילדים קטנים.
בקטע זה רואים את קצר וניוטון מול שוטר ואדם שהתלונן על תקיפה בתחנת טוטו, קצר מקלל את המתלונן ואומר לו אתה יודע שזה כסף שלנו. השוטר שואל את המתלונן של מי הכסף וניוטון מרים אצבע וקצר אומר לו תוריד תיד וניוטון מתנצל בשם קצר על המכה שקצר נתן למתלונן. המתלונן מודה שהכסף לא שלו וכשהשוטר שואל האם הוא רוצה להגיש תלונה על תקיפה קצר אומר לו שיבוא יתן לו גם מכה והם יהיו פיטים. המתלונן לא בא לתת לו מכה וניוטון נתן לו מכה במקומו, קצר התעצבן וקילל אותו. המתלונן התייאש והלך.
לאחר מכן השוטר שאל אותם של מי הכסף הם ענו ששלהם והוא שאל מה הם באו לעשות איתו, הקופאית ענתה שהם באו להשים 28 אלף שקל על אום אל פאחם נגד בית"ר ירושלים. השוטר היה בשוק והם ענו לו שזה כי הם אוהדי אום אל פאחם. כשהשוטר אמר להם שהם לא נראים אוהדי אום אל פאחם הם אומרים לו שלדעתם ערבים הם בני אדם כמעט כמוהם. השוטר נשאר סקפטי ואמר להם תשירו לי שיר של אום אל פאחם, הם המציאו שיר ולבסוף השוטר התייאש מהם.
בקטע זה המזרחים מוצגים כאלימים, והולכים כנגד החוק ומשקרים לשוטר.
בקטע זה רואים את קצר וניוטון משחקים שש בש ברחבה שיש להם ליד האוטובוס. ניוטון הוביל על קצר והתחיל להתגרות בו, קצר אומר לו כי זה כרגע 4-1 לו בכולל והם משחקים עד 5. ניוטון אומר לו כי יהיה מהפך והוא ינצח 5-4 וחשב על עונשים לתת לו על ההפסד. קצר מתעצבן מעיף עליו את הלוח שש בש ואומר לו שהמשחק פוצץ.
ניוטון אומר לו שאם המשחק פוצץ הוא ניצח טכנית וקצר מחזיר לו כי הוא קיבל מזה רק נקודה אז הוא ניצח 4-2 בסיכום.
לאחר מכן הם שמעו גניחות מתוך האוטובוס והלכו להציץ.
הבקבוק השבור של "זגורי אימפריה"
האופציה האפרורית של האשכנזיות | רחל גץ-סלומון בפרק הראשון של סדרת התוכניות "הפנים האמיתיות של השד העדתי" משוחח יוצר הסדרה אמנון לוי עם פרופ' יהודה שנהב. השניים יושבים בבית-קפה בשינקין ומשוחחים על השד העדתי. שנהב ממליץ לאמנון לוי, המעוניין לרדת לעומקו של הבקבוק ולברר את מקורות השד, שייצא מתל-אביב.
מאמר זה מדבר על ייצוג המזרחים בסדרה "זגורי אימפריה".
על כך שסדרה זו מעוררת את "השד העדתי" בחברה ומציגה את המזרחים כאנשים פשוטים מהפריפריה.
בתכניות הטלוויזיה הישראליות כמו "זגורי אימפריה" המזרחים מיוצגים בהמון סטריאוטיפים. הם מיוצגים כאנשים חסרי תרבות, אנשי פריפריה שרק מקללים, חסרי חינוך כמאמינים בעין-הרע. גץ-סולומון (2014) כתבה במאמרה על תופעה זו בסדרה "זגורי אימפריה".
גץ-סולומון (2014) טוענת במאמרה כי הסדרה "זגורי אימפריה" מעוררת מבקרים, צופים, פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה מזרחים לדיון על ייצוג המזרחים בסדרה. הציפייה מן היוצרים – לייצג סוף-סוף בטלוויזיה ובקולנוע הישראליים דמות מזרחית "אחרת", שאינה סטריאוטיפית, שיש לה תואר שני או שלישי, המדברת בנעימות ושילדיה מתחנכים בבתי ספר טובים ואינם גונבים או מקללים בלי הרף, שנשואה לאשכנזי/יה ושאינה מאמינה בעין-הרע – היא ציפייה מסרסת.
כמו כן גץ-סולומון (2014) מוסיפה וטוענת כי באותם מקומות נידחים בפריפריה שאליהם נשלחו המזרחים בעל-כורחם, המזרחיות התפתחה ללא אותם חסמים מסרסים המתקיימים במרכזה של החברה הישראלית. צורת החיים המזרחית – שפה, תרבות והלך חברתי – הוכחדה באופן משמעותי ובהיקף גדול יותר אצל יהודים יוצאי ארצות ערב שהגיעו למרכז הארץ. הם נאלצו לטשטש את עקבות ערביותם ולסרס את המזרחיות שלהם כדי להתקבל אל הסביבה האשכנזית-מערבית.
הכותבת מוסיפה במאמרה כי הגזמת הסטראוטיפים על המזרחים היא מהלך כוחני במובן הטוב של המילה אשר מציג את כל הפחדים והדימיונות על המזרחים ובכך יוצרת כח כנגד הדיכוי.
כמו כן בסדרה כשאביאל "המשתכנז" של המשפחה חוזר הביתה מהצבא הוא חוזר לאט לאט אל השורשים שלו ונושרות ממנו כל "המסכות".
בכך בעצם האשכנזיות הופכת לאופציה האפרורית יותר. חומרי החיים המזרחיים חיים יותר, מאתגרים יותר, מאפשרים יותר ונותנים לו לבטא את זהותו האמיתית.
גץ-סולומון (2014) מוסיפה כי לא השתנה דבר מימי "סאלח שבתי" ועד לימי "זגורי אימפריה". השיח המזרחי כולו עומד במקום, וגם לאחר שנים לא נעשה תיקון, המזרחים עדיין נתפסים כ"ערסים" וכ"פרֵחות", כעילגים, צעקנים, שקרנים, מרובי ילדים ועוד שלל סטריאוטיפים.
הכותבת טוענת גם כי הטיעונים שזה "מוכר"או לזה יש "רייטינג" שחוקים מכיוון שלא חייב לעשות רק מה שמוכר באומנות וכי מזרחים יכולים לעניין גם ללא כל הסטראוטיפים הללו.
לבסוף טוענת הכותבת כי זהו אינו הפתרון, והבעיה טמונה בחסמים, בעיקר חברתיים, ובמערך דימויים וכי הצגת המזרחים בתקשורת צריכה להראות יותר מצד אחד בחייהם של המזרחים.
איך הסדרה "זגורי אימפריה" משפיעה על בני הנוער?
מאמר זה מדבר על כך שמאז ימי ראשית הקולנוע, ייצוג ה”מזרחי” בקולנוע ובטלוויזיה התאפיין בסטריאוטיפיות ובאי שוויון ביחס לייצוג ההגמוניה האשכנזית בתקשורת. על כך שהסדרות שמשודרות כיום במאה ה-21, עדיין שומרות התיוג השלילי והבעייתי של הגיבור המזרחי, ועל איך הייצוג הסטריאוטיפי משפיע על הצופים, בעיקר על בני הנוער, הרואים בדרמה הטלוויזיונית ייצוג אותנטי של המציאות.
מאז שנות ה-60′ וה-70′ אפשר לראות ייצוג מקפח וסטריאוטיפי למיעוטים מזרחיים כמו בסרטים “קזבלן”, “צ’רלי וחצי”, “חגיגה בסנוקר” ואחרים. עם השנים ייצוג זה חלחל כם לטלוויזיה ואפיין גם את הדמויות המזרחיות בסדרות טלוויזיה מקומיות, שהדגישו את השונות בין האשכנזי למזרחי: המזרחי מושם ללעג ולצחוק בשל אופן דיבורו, לבושו, מאכליו, התנהגותו הפרימיטיבית והטקסים המסורתיים שלו. לעומתו, האשכנזי הוצג לרוב במעמד גבוה יותר, יפה, משכיל ומצליח יותר.
גפן כתבה במאמרה על תופעה זו ועל איך היא משפיעה על בני הנוער.
גפן טוענת במאמרה כי התקשורת מתייחסת למיעוטים בשני אופנים: האחד – הכחדה סימבולית המתעלמת ממיעוטים שונים בטקסטים תקשורתיים, והשני הוא ייצוג סטריאוטיפי ומקפח המציג את המיעוט באור שלילי ובעייתי ובכך היא משמרת את אי השוויון החברתי והתרבותי הקיים.
לרוב הדמויות המזרחיות בסדרות טלוויזיה מקומיות, שהדגישו את השונות בין האשכנזי למזרחי: המזרחי מושם ללעג ולצחוק בשל אופן דיבורו, לבושו, מאכליו, התנהגותו הפרימיטיבית והטקסים המסורתיים שלו. לעומתו, האשכנזי הוצג לרוב במעמד גבוה יותר, יפה, משכיל ומצליח יותר.
כמו כן מוסיפה גפן כי מאז שנות ה-80′ ועד היום החלה עלייה משמעותית בייצוגים של המיעוט המזרחי, שניסו להציג את המזרחיים באור חיובי יותר מבעבר. אפשר להסביר את השינוי הזה בכניסתם של מפיקים וכותבים המייצגים את המיעוטים הקיימים בחברה. עם זאת, גם סרטים אלה זכו לביקורת בשל שימור הסטריאוטיפים המקובלים מנקודת המבט האשכנזית בייצוג המשפחה המרוקאית כבעייתית: האם מגדת עתידות, הבת משוגעת והיחסים בין בני המשפחה עכורים ומורכבים. גם בפרסומות ניתן לראות את הדימויים העדתיים השונים, כמו הפרסי הקמצן, המרוקאי העצבני והמאמא המזרחית השולטת במטבח.
בנוסף גפן מציינת במאמרה כי על פניו נראה כי ייצוג המזרחי בסדרות בשנים האחרונות שינה את התפיסות השמרנית שהייתה מקובלת במשך שנים רבות, אך בחינה ביקורתית של המסרים העדתיים בסרטים אלה מגלה כי הן דווקא משמרות את הייצוג הבעייתי הקיים ומצדיקות אותו. לדוגמא אחד הבנים במשפחת זגורי גורש מהבית על ידי האב, עבר ללמוד בפנימיה אלטיסטית ושינה את שם משפחתו, בן אחר הוא זמר מוסיקה ים-תיכונית והבת של השכנים היא קוראת בקפה. בין בני המשפחה ניצתת מלחמה פנימית והיחסים בין הדמויות מורכבים ומניפולטיביים. ייצוגים אלה עושים עוול למיעוטים שונים בחברה הישראלית ומחדדים שוב את ההבדלים בין אשכנזי למזרחי, הנשמרים גם בחברה הישראלית הרב-תרבותית לכאורה, ונותנים לגיטימציה לשימור התפיסות השמרניות והסטריאוטיפיות כלפיהם מצד האשכנזים.
כמו כן טוענת גפן כי הבעיה בייצוגים אלה היא מידת השפעתם על הצופים, ובעיקר על הצעירים שבהם, הנוטים לראות בתכנים הנצפים אמת לאמיתה ולבנות אמונות, תפיסות והתנהגויות תואמות לכך במציאות. ייצוג סטריאוטיפי שכזה גורר תפיסות מעוותות ושקריות של ההבדלים בין עדות שונות בישראל לאורך השנים, והילדים כיום גדלים על דמויות מזרחיות מגוחכות המדברות מצחיק, כמושא ללעג, מוצגות לרוב בהקשר משפחתי או קהילתי, חסרי כוח, מעמד או יוקרה, אך גם נחשבות לקלאסיקה, כמו דמותו של פארוק ב”אלכס חולה אהבה” או הרס”ר שמש ב”אסקימו לימון”. לעומת דמויות אלה, האשכנזים נמצאים במרכז היצירה ומוצגים כבעלי כוח, מעמד ויוקרה.
לבסוף טוענת גפן כי הדרך היחידה להביא לשינוי חברתי אמיתי היא לייצג את המיעוטים באופן
שוויוני ודומה לייצוג הרוב האשכנזי לצד הנעת שינויים חברתיים שיקדמו ויחזקו שוויוניות זו הלכה
למעשה בתחומים שונים בחברה ובהם פוליטיקה, כלכלה, חברה ועוד.
ממצאי החקר
שוויוני ודומה לייצוג הרוב האשכנזי לצד הנעת שינויים חברתיים שיקדמו ויחזקו שוויוניות זו הלכה
למעשה בתחומים שונים בחברה ובהם פוליטיקה, כלכלה, חברה ועוד.
ממצאי החקר
1. ברוב הסדרות המזרחים מוצגים כאלימים.
2. השפה של המזרחים בסדרות הישראליות נמוכה.
3. לרוב בסדרות הישראליות המזרחים הם עממיים.
4. לרוב בסדרות הישראליות המזרחים לא אקדמאים.
5. לרוב הלבוש של המזרחים בסדרות הוא פשוט.
2. השפה של המזרחים בסדרות הישראליות נמוכה.
3. לרוב בסדרות הישראליות המזרחים הם עממיים.
4. לרוב בסדרות הישראליות המזרחים לא אקדמאים.
5. לרוב הלבוש של המזרחים בסדרות הוא פשוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה